|
Refael Ziv Műnz
Food for
Thought
Feng^Shui
Way of life, destiny &
the
Art of placement |
רפאל זיו מינץ - מזון למחשבה
אורח חיים, יֵעוּד ואמנות המיקום
|
|
מאמרים |
|
הגיגים בקשר לרלוונטיות של הרפואה
ה"אלטרנטיבית"
השורה התחתונה, כפי שאני מבין אותה, הרי היא לפניכם:
כל רעיון הרפואה ה"אלטרנטיבית" קשור להחזרתו של האדם אל התנאים
המתאימים ביותר לאישיותו.
ובכל זאת, לחובבי הפירוט, אאריך מעט את השורה הנ"ל...
בעוד הרפואה הקונבנציונאלית מתעניינת במחלות ובמיגוּרָן,
מתעניין היועץ ה"הוליסטי" בכּוּלִיוּת (Holism) של המצב (ה"מחלה")
ובתמצית אישיותו של "בעל השמחה".
הרפואה האלופאטית Allopathic-Medicine מתעניינת בפרט, באבר או במערכת המראים
סימני מצוקה,
אך בדרך כלל אינה מתייחסת לכלל יֵשותו של ה"חולה".
ההתייחסות אל "מחלה" כְּאל סימפטוֹם בלבד, המעיד על אי סדרים
מסוימים
בניהולו של הגוף אשר נושא אותה, אינה מאפשרת לנו להבין גם את הסיבה הרגשית
שעזרה לאדם הנדון "לזכות" בתופעה הלא נעימה שהקפיצה אותו לחפש תרופה.
באמצעות דרכי אבחון אנרגטיות רבות ומגוונות (הכוונה לדיאגנוזה שאיננה "פיזית"
או "כימית" ומודדת מידות ומשקלות) ניתן לעמוד על המקור לאי הסדרים בחייו של
המתייעץ,
שגרמו לתלונותיו. ה"סטייה" מן הדרך קשורה להתנגדות לשינוי, לאי הרצון לגייס כוח
רגשי
המאפשר להשתלב בשינוי בצורה שתביא שמחה.
"מחלות ילדוּת" וסימפטומים רבים אחרים הם פעולה פשוטה (ומופלאה) של הגוף,
המיועדת לשחרר אותו מהצטברויות שונות של פסולת. כאבי ראש, נזלת או חום
הם במקרים רבים דרך הניקוי שהגוף נוקט כדי להשתחרר מעודפים;
תופעות אלו משמשות כאות אזהרה לזוכה בהן ועצירתן בעזרת תרופות
עלולה לטרפד את חזרתו המהירה למצבו התקין ולגרום להתקוממות הגוף
בצורה חמורה במועד מאוחר יותר.
המחלות ה"רציניות" יותר הן תוצאה של אי הקשבה של האדם לעצמו, לא של "הזנחה
רפואית"...
כל עוד לא ניקח אחריות על עצמנו נמשיך להתלונן ולחפש מרפא ומזור מחוץ לעצמנו
ולא בתוך עצמנו; ועל זה נכתבו כבר הרבה ספרים.
התפתחותם המואצת של אמצעי הרפואה והטכנולוגיה בכללותה אינה לוקחת בחשבון
פרט קריטי:
המוח האנושי מסוגל ללמוד ולעבד תכנים ("תוכנות") חדשים.
אמצעי ה"קידמה" משמשים אותנו על כל צעד ושעל אך "תוכנת הרגשות" שלנו
נשארה "פרימיטיבית" ומפגרת בכמה עידנים אחרי פלאי הטכניקה
ואין מערכת הרגש האנושית מוכנה לקבל תיאוריות תיאורטיות הנוגעות להתנהגותה.
האבולוציה האמיתית, זו שמשנה את דפוסיו הרגשיים של בן האדם,
היא איטית שבאיטית וכנראה עומדת על אפס-שינוי מזה 40 אלף שנה
ואנחנו עדיין לא מוכנים להאמין שאנו פועלים על פי הרגשות. אולי ההגיון
שאנו כל כך נצמדים אליו אינו האליל הכל יכול?
כל הנאמר אינו שולל, כמובן, את הגיונה של הבריאה, אשר "שתלה" בנו כלים ואמצעים
פשוטים ויעילים לזיהוי ולטיפול, ללא השקעת משאבי ענק במִכשור, מיכון ותחזוקה.
כלים אלה, יד כל אחד משֶׂגֶת להשתמש בהם, גם ללא שנות מחקר ותקציבי עתק.
אנו פועלים ומגיבים בעזרת כלים אלו לאורך כל חיינו אבל משום מה מצליחים לשכוח
מדי פעם שהכל בנוי על אהבה.
לפני שאני נסחף ברִגשותַי, עוד מספר מילות סיכום.
האדם הוא תוצר של אוסף נתונים (תורשה, סביבה...) שהצירוף שלהם אינו דומה
לשום שילוב כזה אצל אדם אחר. כולנו נולדנו שונים והשוני העיקרי בינינו הוא
בתגובה שלנו
על שלל הגירויים בהם אנו מופצצים ללא הפסק. מצב הבריאות שלנו תלוי ברגשותינו ובדרך שבה אנו עושים בהם שימוש; אם בתפישתם, הצנעתם, הקשבה להם או התנגדות להם.
אמצעי האבחון (שרמזתי עליהם למעלה) תפקידם ללמדנו מהי אותה אישיות מיוחדת וחד
פעמית
ולהשתמש בנתונים אלו כדי להתוות לעצמנו בחירת מסלול שונה, במידה ואיננו מרוצים
מן המסלול הנוכחי.
אם יש לרופא/מטפל/יועץ תפקיד כלשהו בחיי זולתו הרי רצוי שהתפקיד יסתכם
בתמיכה ועידוד של "חזרת האדם לעצמו" והכל על פי בקשתו של אותו אדם בלבד!
פאנג שוואי כאולר שוויצרי
מאקרוביוטיקה כשם לא מוצלח
|
|
ממלכת הפאנג שוואי
ארבעת עמודי הגורל
|