Rafi Műnz | Art & Nonsense | refael.il@gmail.com | 0546-829331 |
||| Personalized Art-Book |||

Latest Solos | Bananas | Big peeling off | Bielefeld | Border | Caged Forever | Corona | Cry | Eretz, Beloved Land | Exhibitions | Guilt | Home, sweet Home | How not to fall |  illustration Festival | January 2021 | Kippur | Matriculation | Murals | Ostrich-dragon | Paintings / Collages || Reflections || Sculptures | Stipends / Residencies | Sugarland | Tarbauchery | Witches & Evildoers | Statement | Contact | Bio * Site Map * מפת האתר |

Reflections *** הגיגים
כאן אפשר להגיד גם את החשובים פחות
here you can spread out the less important ones too
Do roll down for English

את שאהבה נפשי

פעם חשבתי שהכי הייתי רוצה להתחתן עם לחם וגבינה. ומרק.

גם פעם הייתי בטוח שאמנות זה חנטריש; מזה לא בטוח שהשתחררתי עד היום
כלומר מי שצריך שיעשה אבל למה להטריד אחרים.

הסוחרים במידע ובטכניקה אומרים שבלי לרשום אי אפשר להיות צייר

זה כמו להגיד שבלי לקרוא תווים אי אפשר להיות זמר

או שבלי מילה אי אפשר לדבר.
שוב חזרנו לאהבה.
דיבור בלחש זה גם כדי שלא ישמעו או כדי להכריח אותך להקשיב.

די נורא, הדפים האלה המלאים אותיות.
בתור ילד (מתי זה נגמר?) לא הייתי פותח ספר בלי ציורים
עד היום אני בונה פסלי חרס בשביל לצייר עליהם.

לכתוב על נייר זה כמו ללכת לבקר מישהו בלי להודיע קודם.

תמיד תהיתי אם סופרים (מקצוענים...) כותבים כל מה שעולה על רוחם

בפנקס/מחברת שחובה לשאת בכיס בכל עת

ואם שוכחים את הפנקס אז על פתק מהוה או מפית בבית קפה

ואז פשוט הולכים הביתה ועורכים את זה, מה שיצא יצא. 

כך אני בתור לא סופר עושה את זה.

רק הביטחון שלי שאבסטרקט זו האמנות היותר לבושה (גם לשמור מהבושה)

נסך בי את החוצפה לאייר את ספר קוהלת.

ובעניין ההיסטוריה חוזרת אני גם תמיד סומך על זה

שמישהם כבר עשו פעם את הכל ויותר טוב.

גרפולוגיה זה בסך הכל קריאה בקפה עם הוכחות

כמו שראיית חשבון זה דעי את אויבך. מתמטיקה לא תפתור את זה.

עדיף שָפות, שזה בדרך כלל פחות בדידות.

הרשתות החברתיות, לעומת זאת, מדגישות אותה.

גם זה לא רעיון מקורי שלי.

ליפול ברשת = הרחקת עדות; כאילו לא רציתי את זה.

הגדרה יֶקית: מיהו ג'נטלמן? -- זה האוכל בסכו"ם גם אם הוא לבדו.

יש כאלה בעלי כתיבה תמה גם אם אין סיכוי שמישהו יקרא את זה.

דימָיון זה פשוט להשתמש כל הזמן באסוסיאציות.

שקט נפשי אולי קורה באמת רק עם אובדן מוחלט של הזיכרון

שזו לידה מחדש וחוזר חלילה; חלילה שלא יחזור?

כבר מזמן אין לי מגרות בשביל כל ההבלים שלי. מי הרג את קין.

לא להיות מאצ'ו [אם יש דבר כזה] זה פחד מכוח ההרס שלך. וההיפך.

קשור כמובן לפמיניזם והגדרות/מיגדרים מגְוונים שונים.

עדיין יש לנו את זה חזק מאוד עם ההנצחה הפיזית

להצגה live עוד יש חוג לקוחות חזק.

לנאץ מי שלא התחסנו ולטעון שהם טפילים של אלה שכן

זה כמו להגיד שהלא מרססים מתעלקים על שכניהם המרעילים את הקרקע

[שכחו הנ"ל שהמרעין בישין באים ישר אל האקולוגיסטים מחמת הריסוס].

מדוע אורך הדין?

הגעת עד הלום!

הרי עוד הגיגים מספר:

https://rafim.com/local_verse.htm
https://rafim.com/right_connection.htm
https://rafim.com/second_opinion.htm
https://rafim.com/draft.htm
https://rafim.com/statement.htm

Oh my beloved one
Since childhood I thought that bread and cheese and soup will be my spouses.
I was also sure that art is a fake thing
this thought still reflects in me today
if one needs it let them do. Why burden others with it.

Merchants of information and technique say
that one has to master drawing in order to be a painter
this is like assuming one cannot be a singer without reading music
or that without words talking will not occur.

Back to love.
Whispering is used to prevent hearing or to make you listen.

Quite frightening, those pages full of letters.
As a child (when does that come to an end?)
I would never meddle with a book without pictures.
Until today I construct clay sculptures to be able to paint on them.

Writing on paper is like going to visit somebody
without advising before.

I always wondered if writers (professionals...)
write whatever enters their mind in a notebook
that they always carry with them, or on a café's napkin
and then simply edit the lot when they get home.
This is how I, as a nonwriter, do it.

Only convincement that abstract is the more concrete art
inspired my daring to illustrate the book of Ecclesiastes.
Concerning the repetition of history I always rely on those
who have already done everything before, and better.

Graphology is not more than reading in coffee, with approved proof
like auditing means knowing your enemy.
Mathematics will not solve that.

I had rather rely on languages -- usually resulting in less loneliness.
Social networks augment it.
As if I am not the initiator of being trapped in those nets.
This, too, is not my original idea.

A gentleman is someone who uses cutlery even while dining alone.
There is a multitude of calligraphers whose writings
will be read by nobody.

Imagination is just repeatedly using one's associations.

Inner calmness might probably occur really only
on total loss of memory = resurrection?
A while has passed since I had room in my drawers for more nonsense.

Not being a macho emanates from the fear
of your destructive power; and vice versa
A direct affinity with feminism/gender etcetera can be traced.

We are still attached to physical perpetuation
Live performances are needed, as yet.

Cursing the unvaccinated is like accusing organic growers
for relying on their earth polluting neighbors ("parasites", they say)
[Growth's enemies are, of course, attracted to non-polluted soil].

Chapeau if you got here!
More reflections:
https://rafim.com/local_verse.htm
https://rafim.com/right_connection.htm
https://rafim.com/second_opinion.htm
https://rafim.com/draft.htm
https://rafim.com/statement.htm