Remarks on Rafi Münz's Ceramic Sculpture and large-sized prints
Exhibited in the Wilfrid Israel Museum, of Asian art and studies
May 20, until September 9, 2016

Yoel Emmet

In his show, Mythology now, Rafi Münz exhibits a jaunty look at the Japanese culture; he does so by way of calligrapphy and colorful ceramic sculpture. The initiative for the exhibition was an artist's residency at the Town Museum of the famous ceramic center in Seto, Japan.
Münz sculpts figures that represent the Japanese culture but deprives them of their traditional role, poses them anew and lends them different qualities. To that extent, he "breaks the tradition" and, using parody, gives his images a cartoon like effect. This "rebel" of the artist, by means of fooling about with the Eastern personages, signifies his personal protest against personality cults and the sanctifying of symbols instead of life and art.
By means of almost unlimited drawing skills, Rafi Münz expresses an outlook beyond reality, redefining open borders of cultural influence, in a world in which the East imitates the West, while the West adopts Eastern values. A world in which part of the performers of classical music are artists from the far East, chasing European music to empower their self esteem.
The identity borders fade, enabling use of the images as means of mirroring our foreignness towards the outer world.

May 26, 2016
 

האמן רפי מינץ מתאר בתערוכתו מיתולוגיה עכשווית באמצעות קליגרפיה ופיסול קרמי צבעוני, מבט קליל על התרבות היפנית, זאת בעקבות שהותו במרכז הקרמיקה הידוע בסטו (Seto) יפן. הוא מפסל דמויות המייצגות את תרבות יפן אך נוטל מהן את תפקידן המסורתי ונותן להם מקום חדש ואיכות שונה. במובן זה מינץ הוא "שובר חוקיות" של מסורת התרבות היפנית ונותן לדימוייו אפקט קריקטוריסטי ופארודי. שבירת המוסכמות באמצעות המשחק בדמויות מן המזרח מבטא צורך השלכתי להעביר את המחאה האישית של האמן על פולחני אישיות וקידוש סמלים במקום קידוש האמנות והחיים. באמצעות יכולות רישום כמעט בלתי מוגבלות מבטא רפי מינץ מבט מעבר למציאות ומגדיר מחדש גבולות פתוחים של השפעה תרבותית בעולם בו המזרח מחקה את המערב ואילו המערב מאמץ ערכים מן המזרח. עולם בו חלק גדול מהמבצעים של מוסיקה קלסית הם אמנים מהמזרח הרחוק שרודף, כמעט ללא התחשבות במחיר, אחרי יצירות אמנות אירופאית לצורך העצמת הדימוי העצמי שלו. הגבולות של זהות מטשטשים וזה מה שמאפשר להשתמש בדימויים הרחוקים מאתנו כמכשיר לשיקוף הזרות שלנו אל העולם החיצוני.

יואל אמת -- 26.5.2016