Rafi Műnz | Art & Nonsense

Home
Installation
Sculpture
Oil Painting

Collage
Watercolor
ExLibris
Photo
Drawing
Graphic Design

Exhibition/Vita; dolce
Statement/Contact
Critics

To full menu

 


They said painting on ceramic bowl

מכת בחורות
רפי מינץ צייר על הצלחות של משה שק ציורי הגדה לא מחייבים.
  
"הציור הפוסט אימפרסיוניסטי על צלחות, שהחל בצרפת לפני כשמונים שנה ואני המשכתי אותו בישראל כשהייתי בן ארבע. חוזר עתה, כך מתברר".
   בגלריה לעיצוב "פריסקופ" בתל אביב נפתחה תערוכת תצוגה ומכירה של יותר ממאה צלחות, שיצרו שני אמנים ותיקים: הפסל/קרמיקאי משה שק ("ג'וק") שאחראי ליציקת הצלחות והצייר רפי מינץ שקשקש עליהן.
   "במקום למסגר אקווארלים, רישומים וציורים ולתלות על הקיר אני מעדיף ציורים שאנשים יוכלו להשתמש בהם, למשל בזמן האוכל", מסביר מינץ. צלחות הקרמיקה שעליהן הוא צייר הן כאמור שימושיות (נטולות עופרת ולא רעילות). הציורים הם ספונטאניים, ללא סקיצות, כמו שהוא מצייר על נייר.
   מינץ חי ועובד בגבעת עדה, ג'וק בקיבוץ בית ניר שבדרום. זה לא מפריע להם לעבוד ולהתבדח ביחד כבר שנים רבות.
כל אחד מהם תפס מקום של כבוד ביצירה האמנותית בארץ והם נהנים להתערב בשובבות זה בעבודתו של זה. גם הרעיון לתערוכה זו, מודה מינץ, צמח מרוח שטות.
   התערוכה רווייה הומור יהודי, יידישאי. "לקחתי קשה את הסיפור הזה של עשר מכות מצרים מההגדה של פסח והחלטתי לקחת אותן למקום יותר קליל אך לא שמאלצי או מתוחכם מדי".
"מכת בכורות נהפכה למכת בחורות, ארבה זה הרבה, ברד זה משקה קרח, אפילו יצרתי צלחת דם לא מגעיל אלא אסתטי, למרות שלא כל אחד ישים אותה על שולחן האוכל".
   בהזמנה לתערוכה כתבו השניים כי עבודתם "מוסיפה שמחה ומקלה ראש ברצינות ובחשיבות היתר שאנו מעניקים לעתים לחיינו". תערוכה זו היא ציון דרך משובב עין בצבעוניותו לרוח השטות של הזוג.
   "זו לא פחיתות כבוד לשני אמנים מבוגרים ורציניים לצייר על צלחות?", אני מתגרה בשניים.
"פחיתות כבוד?", משתומם מינץ, "בדי הציור שלי דורשים חיזוק, שימור ותחזוקה קבועה כבר
ארבעים שנה. צלחת היא צלחת, היא תמיד נראית טוב, למרות שהיא יכולה ליפול על הרצפה רק פעם אחת..." וג'וק מתוודה בפשטות: "אי אפשר לעשות כל הזמן רק פסלים רציניים".

 

 

'The Girls" Plague

The Periscope Design Gallery in Tel Aviv opened an exhibition of more than 100 plates & bowls, executed by 2 senior artists: The sculptor/ceramist Moshe Shek (Juke) – responsible for casting the ware; the painter/sculptor Rafi Münz “scribbled” on them.
“The postimpressionistic painting on plates, originated in France about 80 years ago and myself going on with it since age 4, is making a comeback, apparently” says Münz.
“Instead of framing drawings, watercolors and stuff for walls, I prefer art that people can use; while dining, for instance. And practical they are indeed – leadless, poison less – good for food.
The paintings are spontaneous, no drafts, as if he would paint on paper.
Münz lives and works in Givat-Ada, Juke in Kibbutz Beit-Nir in the south; this fact does not interrupt their working and fooling around together for decades. Each one of them has acquired a place of honor within art creation in the country and they enjoy meddling in each other’s work with folly. The idea for this exhibition, Rafi admits, started as a joke.
The show is saturated with a Jewish-Yiddish sense of humor. “I took the story of the ten plagues (from the Haggadah) hardly” so Münz, “that’s why here I led it towards a lighter nonsense-direction, not schmaltzy or too sophisticated”.
Mackat Bekhorot (the plague of the first born) became Mackat Bakhurot – the plague of Girls, Arbe (Locust) became Harbe – a lot. Barad (Hail) is an iced drink and even the plague of Blood turned out to be an aesthetic plate, even though not everyone will use it for their food.
In the invitation the duo wrote that their works “add joy and deprive our lives from surplus/importance that we tend to bestow on it. The exhibition is a fresh landmark in its colorful spirit of nonsense of the pair.
“Is it not somewhat degrading for two elder and serious artists to paint on plates?” I challenge the two. “Disgrace?” wonders Münz, “My canvases demand reinforcing and permanent maintenance; a plate is a plate, always looking good – despite the fact that it can fall unto the floor only once…” Juke confesses: “You cannot do serious sculptures all the time”.

Giyora Oryan, Time-out, April 24, 2005

 
התערוכה, אפריל 2005 The Periscope Gallery exhibition
גלריה "פריסקופ", בן יהודה 176, תל אביב, טלפון 035226815

         
         

 

 

web metrics